לתיאום פגישת ייעוץ (ללא תשלום)

דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון *
חברה
‏הצגת רשומות עם תוויות תמחיר ABC. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תמחיר ABC. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 8 באפריל 2010

מחקר: עלות ייצור האייפד - מחצית ממחיר המכירה


עלות הייצור של אייפד, מחשב הלוח החדש של אפל אשר הגיע למדפי החנויות בארה"ב בסוף השבוע, היא כמחצית ממחיר המכירה, לפי דו"ח שפירסמה אתמול חברת המחקר iSuppli.

עלות הייצור של הדגם הזול ביותר של אייפד, הנמכר בחנויות במחיר של 499 דולרים, מוערכת בכ-260 דולרים, לפי הדו"ח. עם זאת, הערכת העלות אינה כוללת הוצאות עקיפות שונות-דוגמת עלויות הפיתוח, אבטחת האיכות השיווק עמלות רישוי או תמלוגים ועוד עלויות רבות, . הערכה קודמת של iSuppli לעלות ייצור אייפד היתה נמוכה יותר, כ-230 דולרים.

ברור שאין המשמעות שהרווחיות של אפל היא בשיעור ההפרש בין מחיר המכירה לעלות הישירה ושתמחיר מלא של עלות האייפד ,על בסיס שיטת תמחיר מתקדמת, עשוייה להציג תמונת רווחיות שונה לחלוטין של מוצר זה.

מעניין לבצע ניתוח רווחיות של כלל מוצרי אפל , תמחיר הכולל ייחוס עלויות ישירות ועקיפות באופן ספציפי למוצרי החברה.

לתמחיר העלויות הישיר המלא של החברה.


לשאלות ולסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב על בסיס ניסיון בייעוץ ביישומי תמחיר בעשרות חברות בארץ ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
——————–


התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום שבת, 13 בפברואר 2010

הקמת מערך תמחיר ובקרה- אפשרויות היישום המיחשוביות


לאחר איפיון המודל התמחירי ובחירת שיטת התמחיר נפנה לתהליך היישום המחשובי של המודל התמחירי שאופיין.
קיימות מספר אלטרנטיבות ליישום מערך התמחיר במסגרת כלי מיחשובי.

להלן אלטרנטיבות היישום העיקריות:

1. יישום מבוסס ERP- ישום של מערך תמחיר המבוסס על כלי ה-ERP הקיים באירגון: SAP, אורקל, פריוריטי וכו'. ברור שלכל מערכת ERP אפשרויות שונות בתחום היישום של מערך התמחיר והבקרה, חלק ממערכות ERP תומכות בפתרון מלא יותר לאפשרות היישום של מערך תמחיר מתקדם ואילו חלקם בפתרון חלקי.
יתרונות : פתרון כולל לנושא התמחיר והבקרה הכספית במסגרת מערכת ה-ERP
חסרונות: מידת התאימות של מרבית מערכות ה-ERP ליישום מתודולוגיות תמחיר מבוסס פעילות, עלות היישום .

2. ייישום מבוסס כלי תמחירי ייעודי- בשוק קיימים מספר כלי תמחיר ייעודיים לנושא התמחיר, הכלים מותאמים בד"כ ליישום מתודלוגיות תמחיר מבוסס פעילות, כאשר לכל כלי ייעודי נקודות עוצמה ונקודות חולשה.
יתרונות: תמיכה מובנית בתמחור פעילויות/לקוחות/מוצרים, אפשרות לניתוחים ודוחות מתקדמים ישירות מהמערכת, כלים ייעודיים המותאמים למתדולוגיית תמחר מבוסס פעילות.
חסרונות: כאמור, לכל כלי ייעודי יתרונות וחסרונות משלו המחייב ניתוח, חסרון נוסף הוא עלות המערכת והיישום.

3. יישום מבוסס אקסל- חברות רבות פונות לאופציה זו מטעמים של חסכון בעלויות, אולם חשוב לזכור כי גם מודל מבוסס אקסל לא חייב להיות מודל לא אמין או מתקדם, בסיוע מספר אלמנטים ניתן להקים מערך תמחיר מתקדם באקסל על בסיס מתודולוגיית תמחיר מבוסס פעילות (ABC).
יתרונות: עלות ההקמה וגמישות היישום,
חסרונות: יכולות הניתוח, מורכבות תחזוקת המערכת.

4. יישום משולב ERP ואקסל- לא כל מערכות ה-ERP תומכות בצורה מלאה ביישום מערך תמחיר כולל. לעיתים קרובות מומלץ ליישם את מערך התמחיר על בסיס שילוב מתוחכם בין מערך ה-ERP וגיליונות אקסל וניצול היתרונות של "שני העולמות".
יתרונות: הוזלה משמעותית של תהליך היישום, גמישות ביישום-אין צורך ביישום מלא של מערך התמחיר במסגרת ה-ERP.
חסרונות: אין פתרון כולל של נושא התמחיר במסגרת מערך ה-ERP.

לסיכום, כל אלטרנטיבה יישומית היא בעלת יתרונות וחסרונות. יש להתאים לאירגון את הכלי המחשובי הספציפי המתאים לו למציאות העיסקית שלו על בסיס מספר פרמטרים, כאשר הפרמטרים המרכזיים הם: הצרכים הניהולים הנדרשים ממערכת התמחיר, עלות הכלי המיחשובי ומורכבות המודל התמחירי.
——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום רביעי, 12 באוגוסט 2009

תמחיר ותקציב במיקור חוץ- האם זה אפשרי?



לאחרונה, הטרנד הנוכחי בעולם ה-CFO היא הוצאת שירותים למיקור חוץ .

חברות רבות הוציאו את שירותים כמו חישוב שכר, עדכון שכר, והפקת דוחות, הגנות מטבע וניהול סיכונים לגורמים חיצונים.

אין ספק כי יתרונותיו הבולטים של מיקור חוץ גורמים לחברות רבות להעביר מגוון פעילויות לכיוון זה. הוא מהווה חיסכון בזמן, התייעלות לחברה ומקום לידע מקצועי איכותי ומדויק עבור כל נושא בנפרד. החברות המספקות שירותי מיקור חוץ, מתמחות בנושא ומסירות את הצורך של מערך הכספים בחברה להתמחות בתחומים נוספים על אלו שקיימים בו.

האם ניתן להוציא שירותים כמו תקציב או תמחיר גם למיקור חוץ?

אחת הבעיות המרכזית של מחלקות הכספים באירגונים היא העומס הרב ש"נוחת" על המחלקה דווקא בתקופה הכי לא נוחה (לדוגמא לקראת סוף השנה).

נשאלת השאלה –האם כדאי לגייס כ"א מקצועי נוסף כדי להתמודד עם העומס הזה (כאשר ב"שוטף" אין היקפי עבודה המצדיקים גידול כזה בכ"א)?

מה האלטרטיבות שעומדות מול עסקים קטנים או בינוניים שמעוניינים לבצע תמחיר של השירותים שלהם? או תכנון תקציבי?

חברת או איי סי מספקת שירותי מיקור חוץ גם לשירותי תקציב וגם לשירותי תמחיר. השירות מאפשר שילוב כ"א מקצועי המתמחה בתחום התקציב והתמחיר. ומאפשר לקבל:

v עלות נמוכה יותר מעלות גיוס, הכשרה והעסקה של עובד מקצועי

v עובדים מקצועיים המתמחים בתחום התקציב והתמחיר

v מטרייה מקצועיית של צוות היועצים המומחים של חברת או אי סי , המתמחה בתחום התקציב, התמחיר, רווחיות ובקרה הניהולית.

v גיוס כ"א מקצועי באופן זמני לצורך התמודדות עם עומסים נקודתיים בעבודה

v גיוס כ"א מקצועי במשרה חלקית (פיתרון גם לחברות קטנות, בינוניות)


לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-

Costing.israel@gmail.com



——————–-----------------------------------------------------------

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל
costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום רביעי, 11 במרץ 2009

תכנון תקציב בתקופת מיתון




תהליך התכנון בתקופת הזו שונה מתהליכים מקבילים שנערכו בשנים האחרונות.
ברור כי לא ניתן להתייחס למבנה הוצאות של השנים האחרונות כבסיס ולבצע הערכה של גידול/צימצום במשאבים.
לכן, שיטת התקצוב על בסיס אפס (Zero-based budgeting ) "חזרה לאופנה" בתקופה זו .
השיטה שיושמה בשנות המיתון הקשה בברזיל ברשת שיווק מקומית בשם Lojas Americanas, "שומטת" את התכנון המבוסס על התקציב בשנים הקודמות ובונה תהליך תכנון תקציבי מאפס, ללא כל נקודת בסיס מבוססת עבר.
השיטה מתיחסת לכל ההוצאה המתוכננות כמשתנות לחלוטין. האמנם זה התהליך התכנוני המתאים?


בחינת ישימות שיטת התקצוב על בסיס אפס: מיון ההוצאות המתוקצבות
ניתן לחלק את ההוצאות המתוקצבות ל3 מרכיבים עיקריים:
הוצאוה קבועות בתקופה
הוצאות משתנות
הוצאות כ"א
את ההוצאות הקבועות בתקופה לא מומלץ ל"אפס", סביר להניח שגם אם נקפוץ על רגל אחת נאלץ לשלם ארנונה או פחת בשיעור זהה לפחות לשיעור ששלמנו בשנים האחרונות.
את ההוצאות המשתנות ניתן לאפס אך יש לזכור כי גם לא כל מרכיבי ההוצאות המשתנות ניתנות לשינוי לגמרי.
גם את הוצאות כ"א לא מומלץ לאפס כמדיניות, בעיקר בשל חוסר השקט האירגוני העלול להגרם מכך.
על כן, ניתן להטיל ספק ביעילות שיטת התקצוב על בסיס אפס כמדיניות תכנון אמיתית.



בחירת שיטת התקצוב המתאימה ביותר לתקופה זו


בתרשים הבא מפורטת הררכיית איכות תהליך התכנון והתקציב כפועל יוצא של שיטת התקציב הנבחר :







שיטת התקציב לפי תמחיר או שיטת תקציב מבוסס פעילויות מבוססות על ממשק הדוק מול נתוני מערכת התמחיר בשלב תכנון התקציב. הממשק מאפשר לקבוע בסיס תקציבי המותאם למציאות התפעולית עיסקית בפעל באירגון.
על כן, מומלץ בתקופה זו לבסס את שיטת התקציב על בסיס שיטת תקציב מבוסס תמחיר או שיטת תקציב מבוסס פעילויות. השיטות הנ"ל עשויות לשפר משמעותית את איכות התכנון והבקרה של ההוצאות בחברה בצורה משמעותית וישימה הרבה יותר משיטת התתקצוב על בסיס ערכים כספיים (כמו תקצוב על בסיס אפס).


——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר אין להעתיק/להשתמש בתוכן מהבלוג ללא אישור מפורש

יום שישי, 27 בפברואר 2009

10 הזדמנויות להתמודדות עם המשבר הכלכלי בסיוע מערך התמחיר והבקרה

הזדמנות 1 -התמקדות במוצרים הרווחיים, זיהוי המוצרים המפסידים:
האם בתקופה כזו אפשר להנות מהלוקסוס של אי ידיעת הרווחיות היחסית של מוצרי החברה?
במיוחד בתקופת משבר, חשוב לבצע שימוש במערך התמחיר לזיהוי המוצרים והשירותים הרווחיים בעיקר לצורך מיקוד שיווקי ומיקוד כלל אירגוני במוצרים המוסיפים ערך ממשי לאירגון ולא במוצרים המפסידים .
בימי מיתון כדאי לזהות את המוצרים והשירותים המפסידים באירגון ולבחון את המשמעויות התפעוליות והאסטרטגיות:
מדוע המוצרים לא רווחיים?
האם אנו מעונינים להמשיך לייצר ולשווק את המוצרים הנ"ל?
כיצד נהפוך אותם לרווחיים?

מפרוייקטי תמחיר ורווחיות שביצענו בחברות היי-טק, שירותים, תעשיה ופיננסים עולה כי ברוב האירגונים 20% מהמוצרים והלקוחות תורמים ל-80% מהרווח (כלל פארטו הבלתי נלאה). על בסיס ממצא זה רצוי להשקיע משאביים כלל אירגוניים לטיפול ממוקד ב"זנב" המוצרים והלקוחות.

הזדמנות 2-מיקוד בלקוחות הרווחיים, זיהוי הלקוחות הלא רווחיים:
האם כל הלקוחות שלנו רווחיים באותה מידה?
ברור שלא, כל לקוח צורך סל מוצרים וסל שירותים שונה מהאירגון שלנו.
כלנו מכירים את הלקוחות שדורשים רמת שירות גבוהה- האם אותם לקוחות רווחיים בהתאם?
על כן, חשוב לבצע שימוש במערך התמחיר לצורך קביעת אסטרגיית המכירה, קביעת מדיניות הנחות וקביעת רמת שירות לצורך שימור הלקוחות הרווחיים בתקופת המיתון.
כדאי לגבש יכולת לזיהוי הלקוחות המפסידים כדי להתמודד עם השאלות:
על איזה לקוחות אנו מפסידים היום ומדוע?
כיצד ניתן להפוך את הלקוחות לרווחייים?
מה רמת השירות אשר נעניק ללקוחות הפחות רווחיים?

הזדמנות 3- המחרה של המוצרים על בסיס הקווים האדומים של מערך התמחיר:
אמנם מחירי השוק קובעים בד"כ את המחרת המוצרים והשירותים, אולם בתקופת מיתון יש לבצע שימוש אינטנסיבי במערך התמחיר לתמיכה שוטפת באסטרגיית ההמחרה של האירגון וזיהוי הקו האדום בעסקאות (מדיניות הPricing ומדיניות ההנחות) , בתנאי שוק רגילים מקובל לסבסד את המוצרים האסטרטגיים אך האם בתקופה כזו,נרצה למכור את מוצרינו במחיר הפסד?

הזדמנות 4-תמיכה בבחינה ניהולית של מיקור חוץ (Make Or Buy):
בתקופה זו עולות הצעות רבות להוצאת שירותים רבים למיקור חוץ (אאוטסורסינג), כיצד ניתן לקבוע האם זה כדאי?
מומלץ לפני ש"רצים" לרכש שירותים במיקור חוץ ולוויתור על שיורתים פנימיים לקבל תמונה מצב אמינה של המציאות התיפעולית באירגון.
לפיכך, מומלץ לפעול לתמחיר פעילויות מרכזיות באירגון כבסיס לבחינת כדאיות של מיקור חוץ. תהליך כזה יאפשר יבא בנוסף לבקרה תיפעולית שוטפת של עלות פעילויות מרכזיות מול מחירי שוק מקובלים ( BENCHMARKING )

הזדמנות 5- שימוש בתמחיר תקן ותמחיר בפועל לצורך הצפת מוקדי התייעלות-
בתקופה כזו עולות שאלות רבות לגבי היעילות התפעולית של ייצור המוצרים:
האם אנו מייצרים היום ביעילות גבוהה יותר?
האם יש חריגה בעלויות הנורמליות של מוצרים ספציפיים?
מומלץ ליישם 2 סטים של עלויות תמחיריות -תמחיר עלויות בפעל ותמחיר עלויות תקניות.תמחיר בפועל- מהווה "תמונת ראי" של הפעילות התפעולית בתקופה, כולל את כל התשומות שהושקעו בהפקת המוצר.שימוש- הערכת ביצועים בתקופה, הערכת רווחיות מוצר ולקוח בתקופה ספיציפיתתמחיר תקני-כולל כולל את העלויות התקניות /נורמליות לייצור מוצר, כולל את כלל התשומות הסטנדרטיות לייצור מוצרשימוש- תכנון תקציבי, הצעות מחיריישום השוואה בין העלויות המתוכננות לעלויות בפועל תאפשר למדוד את היעילות התפעולית השוטפת בתקופה רגישה זו

הזדמנות 6- יישום מרכזי רווח וקביעת מחירי העברה לשירותים בתוך האירגון כבסיס להתייעלות-
לא כל יחידות האירגון מוכרות שירותים חיצוניים שניתנים למדידה שוטפת, על כן כדאי לפעול ליישום מרכזי רווח ומרכזי עלות באירגון,יש לפעול לתמחור השירותים ההדדים של מחלקות השירות השונות (IT לדוגמא) ויישום מחירי העברה .
באותו אופן, עצם הבקרה והמדידה השוטפת של עלוית יחידות האירגון השונות עשויה להביא להתייעלות פנימית .

הזדמנות 7- שיפור בקרת ההוצאות השונות-
במיוחד בתקופה זו עולה החשיבות של בקרת הוצאות קפדנית באירגון. יש לפעול לתמחיר פעילויות ומוצרים באירגון בחתך של הוצאות משתנות, הוצאות קבועות בתקופה והוצאות כ"א, מדידה שוטפת של ניצול הקיבולת ועלות הקיבולת הלא מנוצלת, מדידת עלות שעת ריצת מכונה, עלויות הכיוונון (SU) ועליות הכ"א .בנוסף מומלץ להגיע לסגירה חשבונאית שוטפת של מעגל החומרים

הזדמנות 8-בקרה של עלות המלאי באירגון:
היום המשמעויות של הערכת המלאי הן בעלות השלכות ישירות על הערכת החברה. יש להתבסס על מערך תמחיר אמין לקביעת עלות המלאי ושיטת הערכת המלאי המיטבית

הזדמנות 9-מעבר לתהליך תכנון יעיל:
האם בתקופה זו ניתן לתכנן על בסיס שנה הקודמת? האם בשנה הקודמת המציאות העיסקית העולמית הייתה זהה? האם בתכנון התקציב של השנה הנוכחית (שמתחיל בד"כ באיזור יולי אוגוסט) ניתן היה להעריך את עוצמת המשבר?
מומלץ לחתור לשיפור איכות התכנון התקציבי כבסיס להתייעלות באמצעות ביצוע תכנון תקציבי "מתגלגל" שמבוסס על עלויות תמחיריות תקניות ובניה מלמטה ולא הערכה כללית על בסיס שנה שעברה .

הזדמנות 10-מעבר למודל תגמול אפקטיבי:
האם בתקופה זו ניתן לתגמל על בסיס מכירות בלבד (ללא קשר לרווחיות)?
כדאי להזכיר כי נורטל פשטה רגל עם מחזור מכירות של 2.32 מיליארד דולר.
על כן, כדאי לשקול לפעול לתגמול אנשי המכירות על סמך רווחיות בפעל ונתוני התמחיר ולאו דווקא על בסיס מחזור מכירות.

——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום ראשון, 22 בפברואר 2009

כיצד ניתן להשפיע על התנהגות לקוחות מחלקת מערכות המידע באירגון (אם בכלל) ?

האם ניתן להשפיע על התנהגות לקוחות מחלקת מערכות המידע באירגון?
מחלקות מערכות המידע מהוות גוף שירותי שלקוחותיו הם המחלקות האירגוניות השונות באירגון.
כמו בכל שירות מול לקוח, יש לקוחות הדורשים רמות שירות ותשומות רבות יותר ממחלקת המחשוב,
מול לקוחות חוץ אירגוניים ניתן לחייב על התשומות הנ"ל.
מה עושים מול לקוחות פנימיים? כיצד ניתן להביא להתייעלות פנימית מולם?

מחלקות מערכות המידע מתלבטות רבות בסוגיה כיצד למדוד את התשומות המושקעות בפעילות הפיתוח, התפעול והתחזוקה השונות של המחלקה וכיצד לחייב את הלקוחות השונים (המחלקות השונות באירגון ) על צריכת המשאבים המיחשוביים שלהם (IT chargeback).
על בסיס פרוייקטים שליווינו שעסקו בנושא במחלקות מערכות מידע באירגוני שונים בארץ ובעולם ניתן לאפיין מספר גישות עיקריות:

גישה 1: לא לחייב את לקוחות מחלקת מערכות המידע תחת התפיסה של "אנחנו שנינו מאותו הכפר"
משמעות:
סיכון של שימוש מאסיבי במשאבי מחלקת מערכות המידע ובמשאבי האירגון ללא חיוב הלקוחות
אין מידע "לאן הולך הכסף", מי הלקוחות היקרים יותר
אין בסיס אמיתי להגדרת רמת שירות SLA ללקוחות המחלקה
אין אפשרות להשפיע על התנהגות הלקוחות ואין בסיס כלשהוא להתייעלות לקוחות מחלקת מערכות המידע

גישה 2- חיוב הלקוחות על בסיס כמות כ"א/הכנסות/מחירי שוק ללא קשר ישיר לעלויות התמחיריות של המוצרים של מחלקת מערכות המידע ולעלויות מחלקת מערכות המידע בפעל
משמעות:
חוסר אמון ושיתוף פעולה של המשתמשים
אין קשר נשלט בין התשומות לחיובים בפעל
סיכון של חיוב במחיר חסר
חוסר התאמה בין החיובים ובין הניהול הפנימי וחוסר שליטה
גישה 3- תמחיר מדוייק על פי תשומות של עלויות מוצרי מחלקת מערכות המידע וחיוב הלקוחות על פי תפוקות המערכת המחשוביות השונות
משמעות:
שיפור השליטה הניהולית והבנת בסיס העלויות
שיפור אופן הכיסוי המלא של עלויות המוצרים
מעבר למנגנון תפוקות ברור ללקוחות כבסיס להתייעלות ולהזדמנויות ארגוניות

הגישה המומלצת ביותר היא הגישה ה-3. הגישה מיושמת בהצלחה בגופי מחשוב גדולים בארץ.
הגישה מתבססת על הקמת מערכת לתמחיר כולל של מוצרי מחלקת מערכות המידע לפי תשומות הכוללת:
תמחיר שוטף של מוצרי מחלקת מערכות המידע ע"פ העלויות בפועל
תמחיר השירותים הפנימיים
תמחיר פרופיל רמות מקצועיות (לדוג' מנתחי מערכות, מתכנתים)
ניתוח תמחירי שוטף בכלים מובנים
פעילות התפעול המיחשובי השוטף-הגישה מתבססת על ביצוע תמחיר לפי תפוקות בגופי תפעול מחשוביים על בסיס פירוק מערכת המחשוב לתפוקות לקוח בהתאם לתפיסת ABC:
מעבר לחיוב לקוחות "בשפה" הברורה להם (יחידות תפוקה) כבסיס להתייעלות
הגדרת תפוקות המערכת כ"מחוללי" חיוב לקוח
פעילות הפיתוח- הגישה מתבססת על חיוב הלקוחות על בסיס שעות עבודה ברזולוציה מפורטת, תוך יישום מנגנוני בקרה ניהוליים לסגירת תהליכי התכנון והבקרה ברמת חבילת עבודה/פרוייקט
עדכון תפיסת התמחיר וחיוב הלקוחות יאפשר להגיע להסכמי שירות במחיר קבוע בהתאם לתפוקות המערכות ורמות השירות מול הלקוחות

——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום רביעי, 4 בפברואר 2009

התמחיר (החסר) של הבלקברי



אתמול פורסם מאמר בנוגע לתמחיר עלויות הייצור הישירות (עלות הרכיבים+עלות העבודה הייצורית הישירה) של הטלפון הנייד- הבלקברי החדש (STORM).
האם אלו העלויות המלאות של המוצר?
האם אין לקחת בחשבון את העלויות האחרות בחברה?
האם כמוצר אסטרטגי של RIM ה- STORM צריך ליהיות מסובסד?
ובכן, תמחיר המוצר המוצג במאמר חלקי ביותר, אין ייחוס למוצר של עלויות הפיתוח, השיווק, שרשרת האספקה ועוד עלויות מטה.
על בסיס ביצוע תמחיר בחברות אלקטרוניקה דומות אפשר להעריך כי מדידה מלאה של העלויות המושקעות ב-RIM במוצר החדש הייתה "מקפיצה" את העלות בשיעור משמעותי (בין 35-45%).
מדידה וייחוס של מלוא העלויות על בסיס שיטת תמחיר מבוסס פעילויות (ABC) ,הייתה מאפשרת ל-RIM להבין מה תמחיר המוצר לאורך כל חייו מהפיתוח דרך הייצור ועד לשיווק וההפצה ומה נקודת האיזון למעבר לרווחיות.
בכל מקרה, מעניין לגלות שכתוצאה מסיבסוד של חברות הסלולר והתחרות הקשה על כל לקוח, מחיר המכירה לעיתים נמוך אפילו מעלויות הייצור (מעניין מה מחיר המכירה לחברות הסלולר)

קישור למאמר המלא:
.

יום שני, 2 בפברואר 2009

שיטות תמחיר מקובלות

קיימות מספר שיטות תמחיר המקובלות לתמחיר מוצרים ושירותים:

תמחיר ספיגה-מהות השיטה יחוס ספציפי של עלויות "יצור" ישירות לשירותים, ושיוך עלויות עקיפות ועלויות תקורה על פי מפתח העמסה, המבוסס בדרך כלל על ההוצאות הישירות (כגון שע"ע ישירות)

תמחיר תרומה- תמחיר המתייחס רק לעלויות היצור הישירות; ויוצא מנקודת הנחה שהעלויות העקיפות הן קבועות ואינן רלוונטיות להחלטות – בהתאם אין התייחסות למרכיב ההוצאות העקיפות

תמחיר תורת האילוצים (TOC Costing - Theory Of Constraints) - מהות השיטה תמחיר המתייחס רק לעלויות השוליות ולעלות צווארי הבקבוק במערכת. התמחיר לשירות שווה לעלות השולית או לעלות האלטרנטיבית, תלוי בקיומו של צוואר בקבוק רלוונטי


תמחיר מבוסס פעילויות (ABC - Activity Based Costing) -
מהות השיטה תמחיר עלות השירות באמצעות העמסת התשומות לפעילויות והפעילויות לשירותים:
-הקצאת תשומות הארגון לפעילויות, על פי פרמטרים מגוונים המייצגים את צריכת התשומות על ידי הפעילויות.
-הקצאת עלות הפעילויות לשירותים, על פי פרמטרים מגוונים המייצגים את צריכת הפעילויות על ידי השירותים.

Time-Driven Activity-Based Costing- תמחיר מבוסס פעילות על תחשיב עלות משאב לשעת עבודה
-
תמחיר מבוסס פעילויות בשילוב אלמנטים מתמחיר תורת האילוצים-שיטה זו משלבת בין תמחיר מבוסס פעילות ותמחיר תורת האילוצים, וכולל התייחסות תמחירית ייחודית למשאב צוואר בקבוק בתהליך התיפעולי השוטף.
לכל שיטה מהשיטות הנ"ל יש יתרונות וחסרונות מבחינת מורכבות היישום המחשובי, מורכבות התחזוקה השוטפת ואמינות התוצאות.

על כל פנים, 3 השיטות האחרונות נחשבות לשיטות המתקדמות ביותר לתמחיר מוצרים ולקוחות.
את השיטות יישמו בהצלחה עשרות חברות מובילות בארץ ובעולם בתחומי התעשיה,הפיננסים, השירותים והאלקטרוניקה כמו:

קוקה קולה
טבע
בנק הפועלים
HP אירופה
טויוטה
ועוד
Reblog this post [with Zemanta]

יום שני, 19 בינואר 2009

מדוע צריך תמחיר?

האם ניתן לוותר על מערך התמחיר? האם ההשקעה כדאית? מה התועלות העיקריות מיישום מערך תמחיר?

מנהלים רבים מתבססים על אינטואיציה והערכות "מהבטן" בבחינת כדאיות ביצוע עיסקאות.

אולם, בגישה זו טמון סיכון עיסקי רב.

יותר ויותר חברות בארץ ובעולם, יישמו מערכי תמחיר ובקרה מתקדמים כדאי למזער את המרכיב האינטואטיבי הנ"ל.
במיוחד בתקופת מיתון ומשבר עולמי חסר תקדים, מומלץ לנהל באופן שוטף מערך תמחיר ובקרה בכדי לתמוך בנושאים הבאים:

-מתן הצעות מחיר ללקוחות-תמיכה בהמחרה שוטפת-באיזה מחיר נמכור את המוצר/שירות?

-זיהוי ה"קו האדום" במכרזים/עסקאות – מהו המחיר המינימלי שמתחתיו לא נמכור ?

-הערכת המלאי: -מה השווי החשבונאי של המלאי שברשותינו?

-קביעת הנחות ללקוחות -כמה הנחה נוכל לתת?

-בחינה כדאיות ביציאה למיקור חוץ (MAKE OR BUY) -מה עלות השירות שלנו ביחס לאפשרות לאאוטסורסינג?

-הערכת כדאיות עסקאות גדולות במחירים נמוכים-עד כמה זה כדאי?

-קביעת מחירי העברה לשירותים בתוך האירגון-איך נתמחר את השירותיים ההדדים של מחלקות השירות השונות (IT לדוגמא)

ובעיקר לצורך ניתוח רווחיות המוצרים והלקוחות השונים של האירגון-מה הם המוצרים הרווחיים שלי ואולי אף יותר, מה הם המוצרים הבלתי רווחיים? (שאולי כדאי להפסיק לייצר), מי הם הלקוחות הרווחיים שארצה לתת להם רמת שירות שונה? מי הם הלקוחות הפחות רווחיים?

יום שלישי, 2 בדצמבר 2008

Activity-Based Costing: Is it Applicable in Governments?

מצ"ב מאמר מעניין בנושא יישום תמחיר ABC, אשמח לקבל חוות דעת.
מקור המאמר:
http://blog-pfm.imf.org/pfmblog/2008/11/activity-based.html


Activity-Based Costing: Is it Applicable in Governments?
Posted by Ian Lienert
One of the principal objectives of a performance-oriented budgeting system is to link the results and the funding of budget programs. In order to make well-informed allocative choices in the national budget, it is important to obtain the best possible information on program costs. However, it is costly to obtain detailed and accurate program costing information. Compromises need to be made when choosing between simple methods of costing and more sophisticated models.
Activity-Based Costing (ABC) is an accounting technique initially developed for use in the private sector. With the push for program budgeting, ABC has also been used in the public sector of some countries. Proponents argue that ABC provides full cost information and also addresses the problem of allocating indirect (or "overhead") costs of government programs. However, if recent experience in the United Kingdom’s police service is to be taken as a guide, ABC is too expensive and demanding to be generalized for use in government budget programs.
For a private sector firm, Robert Kaplan (http://www.people.hbs.edu/rkaplan) argues that traditional cost accounting systems distort cost information by weighting direct labor and materials more heavily than factory support operations, thus giving management inferior information on which to base decisions on pricing, product mix, and process technology. In contrast, ABC is a sophisticated approach that offers business managers accurate information, by delineating support costs and tracing them to individual products and product lines. Designing an ABC system entails collecting data on direct labor and material costs and analyzing the demands made by particular products on indirect resources. However, in the private sector, ABC lost ground in the 1990s after initial enthusiasm for it (see article by D. Katz http://www.cfo.com/article.cfm/3007694).
In the public sector, ABC has been applied to costing at the budget program level or at the level of individual services or activities. At a first stage, ABC costs broadly-defined activities or grouping of work tasks of a similar type. At a second stage, the costs of these activities are allocated to programs (or specific outputs within programs). To ensure accuracy, the cost drivers used in the second stage are based upon the quantity, number and resource-intensiveness of each type of service within a program.
Those who advocate use of ABC in the public sector see it as relevant to performance budgeting in two ways: first, as a tool for better expenditure prioritization; and second, as a means of developing tighter linkages between planned outputs and funding. Supporters of ABC argue that it is essential for the success of performance-based budgeting. Clearly, more accurate program costing improves the quality of expenditure prioritization choices. However, as noted in chapter 4 of Marc Robinson’s IMF book performance based budget (see posting of October 4, 2007 blog-pfm.imf.org/pfmblog/2007/10/making-performa.html), there is a dearth of systematic analysis of experience with ABC and no consensus as to ABC’s success in the public sector.
In the USA, for example, although it has been used by many local governments – and continues to be used at that level and in some federal agencies -- it has also been recognized that ABC is difficult to implement. Several government organizations that experimented with ABC have not continued with it, as ABC has been found to be a very high-cost accounting technology. Installing an ABC system is technically complex, requiring talented personnel and a considerable amount of time and money.
In the United Kingdom, from 2003-04, ABC was a mandatory requirement of England and Wales’ National Policing Plan and was regarded as a key component of the Policing Performance Assessment Framework. It was perceived that ABC would enable accurate comparison between police forces (ABC works best when comparator benchmarks are established) and would provide central assistance to weaker forces. A 133-page Guidance Manual for using ABC in the police was disseminated (http://police.homeoffice.gov.uk/finance-and-business-planning/index).
In an independent review of policing in April 2008 it was however found that ABC, as a comparative tool for improving productivity in the police, did not represent good value for money. Two strong recommendations were made. First, that the U.K.’s Home Office should urgently examine its requirement for each police force to undertake ABC, with a view to this requirement being replaced with an alternative that costs less, is easier to use, and has greater impact on productivity. Second, the police services were encouraged to assess alternative ways of meeting its information requirements regarding the allocation of police funding. The rationale for the recommendations can be found in the Final Report by Sir Ronnie Flanagan which, along with the Home Secretary’s initial response to the recommendations, can be found on http://police.homeoffice.gov.uk/police-reform/flanagan-police-review.
This evidence provides some support to the critics who have argued that in most instances ABC is not appropriate for public sector applications. Is this more extreme view fully justified? Or is there a case for using ABC selectively? For example, could it be successfully applied for the production of relatively standardized services? If yes, should it be largely reserved for use by local governments, where the services are relatively homogenous?
Although these questions remain open for debate, the recent report from the United Kingdom suggests that the putative benefits of ABC need to be strongly justified, given the considerable costs of the setting up and operating an ABC system.
Reblog this post [with Zemanta]

יום שני, 1 בדצמבר 2008

ברוכים הבאים

שמי ירון גולגר ואני מנהל תחום התמחיר והתקציב בחברת הייעוץ OIC טכנולוגיות.
מטרתו של בלוג זה היא יצירת בסיס לדיאלוג מתמשך בנוגע לנושאים "חמים" הנוגעים לנושא הבקרה הניהולית:
תמחיר ורווחיות, תקציב ומדדי ביצוע.
על מנת שבלוג זה יהווה כר לדיון פורה אודות תחום הבקרה הניהולית, אשמח לשתף בבלוג זה בסוגיות שונות שעלו בפרוייקטי תמחיר ותקציב מצד אחד ולדון בסוגיות שונות שיועלו על ידי הגולשים מצד שני.
ניתן גם במידת הצורך ליצור קשר אישי באמצעות המייל costing.israel@gmail.com לצורך התאמת הפתרון המיטבי .

——————–

התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.
התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות