תקציבי המחשוב של הבנקים: בין השקעות עתק לקיצוצי ענק
בנק הפועלים הולך בעקבות דיסקונט ושוקל רכישת מערכת ליבה בנקאית בעשרות מיליוני דולרים ■ בנק לאומי מתרכז בחיסכון, וקיצץ 300 מיליון שקל מתקציב המחשוב ■ תוכניות ההשקעה הגדולות של הבנקים אמנם נדחו ל-2010 ואילך, אבל את הניצנים כבר מרגישים בתעשייה
ל"גלובס" נודע כי לפני כשבועיים פרסם הבנק מכרז במסגרתו יקבל הצעות מספקי תוכנה, במטרה לקבל יותר מידע לגבי תוכנות ליבה מתוצרתן. מחיר בסיסי של מערכת שכזו יכול לנוע בין 50-100 מיליון דולר.
ההחלטה אם וכיצד לשדרג את מערכות הליבה הבנקאיות, נמצאת במקום גבוה בסדרי העדיפויות של הבנקים. במערכות אלה משולבים מנועי תוכנה (ה"ספר הראשי") שאחראים על ניהול הטרנזאקציות הבנקאיות, ועליהם משולבים מודולים ליישומים בנקאיים ספציפיים - כגון בתחום הפיקדונות או ההלוואות.
הצורך ברכישה או בפיתוח של מערכת מסוג זה מקבל משנה חשיבות כאשר בוחנים את המערכות הוותיקות שקיימות עדיין במרבית הבנקים. הצרכים של המערכת הבנקאית השתנו מהקצה אל הקצה בעשור האחרון, המערכות הוותיקות כבר לא מספיקות.
בבנק הפועלים מכחישים כי הבנק פרסם מכרז שכזה.
סחרחורת של הוצאות
בנק דיסקונט הוא הבנק הישראלי הבולט בו התבצעה החלפה של מערכת ליבה, תחת פרויקט "אופק". המערכת שיושמה היא אלטמירה של אקסנצ'ר, הפרויקט נמתח על פני 6 שנים והעלות שלו הייתה 220 מיליון דולר - הרבה מעבר להערכות הראשוניות.
לקח חשוב מההתנהלות בדיסקונט הוא שבפרויקטים כאלה, מחיר התחלתי של מערכת ליבה יכול להגיע לכמה עשרות מיליוני דולרים, אולם היישום המורכב עלול לגרור את הבנק לסחרחורת של הוצאות, שתביא להשקעה גבוהה בהרבה ותיצור גם לא מעט משקעים פוליטיים.
בנק שפעל בטקטיקה אחרת הוא בנק לאומי, שבמסגרת פרויקט "חרמש" ביצע שדרוג עצמי של תשתיות המחשוב בעלות הגבוהה מ-100 מיליון דולר, וכעת יצטרך לשלם הרבה יותר שכן יידרש לרכוש חלק גדול מיישומי התוכנה בעלות משמעותית.
לא רק הפועלים בוחן את דרכו. בבנקים הגדולים מתבצעים או נבחנים בכל רגע נתון בשנים האחרונות פרויקטים דומים. הבינלאומי, למשל, החליט לבצע פרויקט שכזה באופן איטי וליישם בכל פעם מודול נפרד.
בנק מזרחי-טפחות, על-פי הערכות, יקבל גם הוא החלטה להיכנס לפרויקט שדרוג באמצעות רכישת תוכנת מדף. במקביל, גם בבנקים למשכנתאות מנסים לבצע את השדרוגים הנחוצים - וכך לאומי למשכנתאות יצא לאחרונה במכרז לרכישת יישום לתחום המשכנתאות שמוערך בכ-10 מיליון דולר. מלאומי משכנתאות אישרו כי המכרז הוא חלק מתוכנית העבודה של הבנק.
קיצוצים של 700-800 מיליון שקל
לכל מטבע יש שני צדדים. המהלכים שמבצעים הבנקים עם מבט קדימה הם החלק החיובי מתוך ההתנהלות התקציבית של השנה האחרונה, אך הם הגיעו למעמד הזה לאחר שנה רוויית קיצוצים לאורך כל מנגנוני התפעול והמחשוב בבנקים הגדולים.
מהלכי הקיצוצים החלו בינואר, אז גילו מספר גדול של ספקיות שירותים בתחומי המחשוב, כי התעריף לפיו פעלו עד כה עם הבנק צפוי להצטמצם בכ-7%-9% בעקבות המשבר הכלכלי.
ועדיין, יש בו כסף גדול. שוק שירותי המחשוב, כך מעריכה חברת המחקר IDC, יסתכם בכ-1.9 מיליארד דולר ב-2009, ירידה של כ-3% לעומת השנה שעברה. שוק ה-IT הישראלי כולו, שכולל גם את המחשבים עצמם, חומרה, תוכנה ותשתיות תקשורת, יהיה כ-5 מיליארד דולר.
מתוך סכום זה, המגזר הפיננסי, שכולל בנקים, ביטוח ושירותים פיננסיים אחרים, הניב הוצאות של כ-520 מיליון דולר בשנה שעברה בתחום שירותי ה-IT. חלק נכבד מהקיצוצים התרכז בצד השירותים וכלל הורדת תעריפים, צמצום בשכר ובמספר המועסקים, לצד הקפאת תוכניות השקעה, רכישת תוכנות, ודחיית תוכניות פיתוח.
ההערכות הן, כי בחישוב התקציבים של חמשת הבנקים הגדולים, יקוצצו מהם במצטבר 700-800 מיליון שקל במהלך השנה הקרובה, מה שיבוא לידי ביטוי גם בהפסקת העסקתם של מאות עובדים, רובם מחברות שירותי ה-IT.
מכרז למרות הקיצוצים
הבנק הבולט בהקשר הקיצוצים הוא לאומי. הבנק החליט בסוף 2008 על צמצום של כ-30% מתקציב המחשוב השנתי שלו, כלומר כ-300 מיליון שקל, במסגרתם הוריד את תקציב השירותים בשיעור של 6%-7%
לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר
