לתיאום פגישת ייעוץ (ללא תשלום)

דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון *
חברה

יום ראשון, 17 בינואר 2010

תמחיר מכשיר המוטרולה דרואיד

בהמשך לניתוח שהבאנו כאן לתמחיר העלויות הישירות של מכשירי האייפון השונים להלן ניתוח דומה למכשיר המוטרולה דרואיד:

The iPhone 3GS might have the looks and the Nexus One is the popular new kid on the block, but iSuppli has declared the Motorola Droid to be the most valuable in the class. Surprised?

According to their report, the Motorola Droid comprises $179.11 in electronic components and $8.64 in manufacturing costs, making a grand total of $187.75 bill of materials. (Note: this doesn’t include royalties, accessories, etc.) As for what you’re actually going to pay, Verizon’s Droid starts selling at $199 with a two-year contract (or $149 for existing Verizon customers).

That’s in contrast to the Droid’s two biggest competitors these days: the iPhone 3GS, which costs $178.96 to make, and the Nexus One, which only takes $174.15 to produce one model.

If it weren’t for that microSD slot, which costs $35 to put in, the Droid would drop behind these two. However, it seems like a lot of people like this asset (and some iPhone users are hoping to see it in the next version.)

If you’re seriously interested in what each aspect of the Droid costs (or you want to get an idea of how components contribute to a smartphone’s price), iSuppli has created a breakdown chart:



לניתוח המלא:


——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום ראשון, 4 באוקטובר 2009

עלות עץ המוצר והעבודה הישירה של iPhone 3G S


גם בתחשיב זה חסר התייחסות לעלויות העקיפות המשמעותיות הנלוות לייצור המכשיר:


With the new iPhone 3G S’s Bill of Materials (BOM) and feature set nearly the same as the previous model in the iPhone line, you might think the product’s component selection would be virtually unchanged. However, a dissection conducted by iSuppli Corp.’s Teardown Analysis team reveals some interesting changes in the parts and suppliers.

"The entry-level, 16Gbyte version of Apple Inc.’s new iPhone 3G S carries a BOM cost of $172.46 and a manufacturing expense of $6.50, for a total of $178.96," said Andrew Rassweiler, director and principal analyst, teardown services, for iSuppli. "This is slightly higher than iSuppli’s estimate of $174.33 for the original 8Gbyte iPhone 3G based on pricing in July 2008. Although the retail price of the 16Gbyte iPhone 3G S is $199, the same as for the 8Gbyte version of the original iPhone 3G, the actual price of the phone paid by the service provider is considerably higher, reflecting the common wireless industry practice of subsidizing the upfront cost of a mobile phone and then making a profit on subscriptions."

The table and cost data presented in this article consist only of the iPhone 3G S’s BOM. The total does not include other costs, including manufacturing software development, shipping and distribution, packaging, royalty fees and miscellaneous accessories included with each phone.

This Year’s Model

Beyond faster performance, the iPhone 3G S differentiates itself from the original 3G with the addition of video capture, an autofocus 3-Megapixel camera—compared to 2 Megapixels before—and a built-in digital compass. Besides these extras, the 3G S hardware feature set is not much different from that of the 3G.

"From a component and design perspective, there’s also a great deal of similarity between the 3G and the 3G S. By leveraging this commonality to optimize materials costs, and taking advantage of price erosion in the electronic component marketplace, Apple can provide a higher-performing product with more memory and features at only a slightly higher materials and manufacturing cost," Rassweiler said. "Nonetheless, there are a few key differences in component selection compared to the iPhone 3G introduced a year ago."

Broadcom and Dialog Dial in to iPhone

One of the more noteworthy changes in hardware is the use of a Broadcom Corp. single-chip Bluetooth/FM/WLAN device, costing $5.95. This represents the ongoing industry trend of moving to higher levels of integration, by putting all of these functions into one chip. Previously, to implement these functions, the 3G employed two devices: a Marvell Technology Group Ltd. WLAN chip and a Cambridge Silicon Radio (CSR) Bluetooth Integrated Circuit (IC).

Making its debut in the iPhone line is Dialog Semiconductor with its power management IC serving the 3G S’s applications processor. At an estimated cost of $1.30, the Dialog chip replaces a corresponding NXP Semiconductors device in the 3G.

STMicroelectronics and AKM Find Way into 3G S

To implement the digital compass feature, the iPhone 3G S adds AKM Semiconductor Inc.’s electronic compass and STMicroelectronics’ accelerometer, both of which are 3-axis devices. The STMicroelectronics part allows the 3G S to determine device orientation or inclination, while the AKM sensor detects device movement relative to magnetic north, supporting the 3G S’s capability to reorient a map displayed on the screen to correspond with the direction the user is facing.

Infineon and TriQuint Hold Down the Fort

Prior the 3G S introduction, speculation was rife that Qualcomm Inc. might displace Infineon Technologies AG as the supplier of the phone’s critical baseband chip. However, Infineon has held onto this critical spot with its PMB8878 baseband chip, which accounts for $13 of the 3G S component costs. Similarly, TriQuint has kept its slot as the 3G power amplifier module supplier, supporting the tri-band HSPA functionality of the phone.

Major Cost Drivers

Toshiba Corp. scored the biggest single design win in the 3G S, with its 16Gbyte Multilevel-Cell (MLC) NAND flash costing $24. With the price of NAND flash having risen in recent months due to supply constraints, this represents a lucrative design win for Toshiba. However, while Toshiba was the supplier of the NAND in the specific 3G S torn down by iSuppli, the part is available from other sources that Apple is likely to use, most notably Samsung Electronics Co. Ltd.

Samsung also maintained its position as iPhone’s applications processor supplier. Priced at $14.46, the applications processor is the fourth most costly component in the iPhone 3G S after the NAND flash, the display module and the touch-screen assembly.

The applications processor plays a key role in the 3G S’s faster performance. In the 3G, the processor used an ARM RISC microprocessor with 400MHz clock speed; the 3G S employs a 600MHz version.

Get the Apple iPhone 3G S Teardown Analysis >

Apple iPhone 3G S Teardown Photo Analysis

The following represents a sample of the photographs of the Apple iPhone 3G S (16GB) teardown analysis. These images are annotated to include suppliers and functional areas




המאמר המלא




קבוצה בפייסבוק שנפתחה בבריטניה כמחאה כנגד מדיניות ההמחרה של האייפון..
——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

מחקר: האייפון לא משתלם לחברות הסלולר


בהמשך למאמר שפורסם כאן בעבר, מחקר חדש מראה שאף חברת סלולר ששיווקה את האייפון בעולם לא הגדילה את רווחיה או את נתח השוק שלה, ובמקרים מסוימים הללו אף נפגעו(מתוך כלכליסט):

מחקר: האייפון לא משתלם לחברות הסלולר

מחקר חדש מראה שאף חברת סלולר ששיווקה את האייפון בעולם לא הגדילה את רווחיה או את נתח השוק שלה, ובמקרים מסוימים הללו אף נפגעו

יוסי גורביץ

18.08.09, 10:36האייפון, הסמארטפון הנחשק של אפל, מכניס רווחים גדולים לחברה המייצרת אותו – אך לא לחברות הסלולר המשווקות אותו. אלו ממצאי המחקר של חברת חקר השוק הסלולרי Strand Consult, שפורסם אמש (ב') בקופנהאגן, על פי דיווח סוכנות הידיעות רויטרס.

אפל מכרה ברבעון השני של 2009 5.2 מיליון מכשירי אייפון, אך מהדו"ח עולה שאף לא חברת סלולר אחת הגדילה את רווחיה כתוצאה משיווקו, ובמקרים מסוימים משווקות האייפון אף דיווחו על הפסדים ועל אובדן נתח שוק כתוצאה ממכירת האייפון.

מקרה הבולט ביותר הוא של AT&T, המשווקת הבלעדית בינתיים של האייפון בארה"ב. החברה דיווחה השנה כי הוצאותיה על שיווק האייפון החדש יהיו דומות לאלה שהוציאה על הדגם הקודם של המכשיר, ב-2008 – ובאותה השנה שיווק האייפון גרם לצמצום משמעותי ברווחי AT&T. גם במהלך הרבעון השני של השנה ירדו רווחי AT&T, ועל פי החברה - עיקר הצמצום נבע מסבסוד שהעניקה ללקוחותיה.

גם חברת הסלולר SingTel, חברת הסלולר הגדולה בדרום מזרח אסיה, דיווחה שהאייפון פגע בשולי הרווח שלה בשיעור של 3%-4%. TeliaSonara, חברת הטלפוניה המובילה בסקנדינביה, השיקה את האייפון תוך השקעה גדולה בפרסום לפני שנתיים – וגילתה שנתח השוק שלה לא גדל ושההכנסות שלה מכל משתמש ירדו לחצי בהשוואה לחברה סקנדינבית אחרת, Sonofon, שלא שיווקה את האייפון.

החברות משקיעות כסף רב בסבסוד האייפון מתוך תקווה להגדיל בעתיד את הכנסותיהן מהגדלת הוצאות התקשורת של משתמשי האייפון. אלא שאפל שינתה את מדיניות הבלעדיות שלה, וכעת היא מוכרת את המכשיר לכמה מפעילים באותו שוק במקביל. התוצאה היא שיכולתן של חברות הסלולר להגדיל את רווחיהן מצטמצמת באופן ניכר.

כמה חברות סלולר, מדווחת סטראנד, כבר החלו לשווק סמארטפונים אחרים, מתקדמים יותר – המודל החדש של האייפון דומה מאד לזה שהושק ב-2007 - וחברות סלולר קטנות מדווחות על הצלחה במשיכת משתמשי אייפון של חברות אחרות לסמארטפונים שלהן.

האייפון צפוי להיות מושק בישראל באוקטובר 2009, על ידי שלוש חברות הסלולר הגדולות במקביל, וגם הן יסבסדו את המכשיר בהיקף של מאות דולרים ללקוח.

למאמר

——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום שלישי, 18 באוגוסט 2009

איך לבחור מערכת תקציב לחברה?



תהליך תכנון התקציב והבקרה בחברה, משמש ככלי מרכזי למימוש האסטרטגיה העסקית-תפעולית של החברה.

כיום מרבית החברות מבצעת את תהליך תכנון התקציב והבקרה באמצעות גיליונות אלקטרונים (אקסל), כתוצאה מכך:

  • תהליך תכנון תקציב מחייב השקעת זמן בתהליכים טכניים, הנלווים לתפעול גיליונות אלקטרוניים. תהליכים המצמצמים את אפשרות המיקוד בתהליכי התכנון והבקרה עצמם בלוח זמנים קצר
  • כל שינוי בתהליך התכנון או ביעדים גורר עבודה חוזרת מול הלקוחות
  • לא קיימים כלים אוטומטיים לניהול גרסאות, העברה מתכנון לגרסת תקציב וכו'
  • חסרים כלים מובנים לתמיכה בשליפת ידע ניהולי לצורכים ניהולים, משתמשים ובקרה:
  • יכולת לניתוח והפקת דוחות וחתכים להנהלה בזמן אמת
  • אפשרות לבקרת On Line ודיווח למשתמשים השונים
  • התרעות על חריגה מיעדים
  • מערך ההקצאות ידני ואיננו בהכרח מפורט ברמה הניהולית הנדרשת

בעבר סקרנו בהרחבה את המשמעות של יישום תקציב המבוסס על אקסל.

בתקופה האחרונה, חברות רבות מעוניינת לבחון את האפשרות לייעול התהליך התקציבי, פישוט תהליכי העבודה הנלווים, שיפור מנגנוני ההקצאה של ההכנסות וההוצאות למגזרים השונים, שיפור תהליכי הממשק עם מערכות משלימות ושיפור ממשק המשתמש. זאת, על בסיס יישום תהליך התכנון והבקרה בכלי מובנה - מערכת תקציב ובקרה ייעודית.

לצורך כך, יש לבצע בשלב הראשון תהליך של סקר ישימות לבחירה ויישום מערכת תקציב ובקרה חדשה בחברה, הכולל:

  • סקירת הצרכים של הכנת התקציב והבקרה התקציבית בחברה ומיפוי ממשקים העיקרים.
  • בחינת החוסרים, עקרי הבעיות והאתגרים בתהליך הנוכחי
  • בחינת האפשרויות לשיפור במערכת חדשה ו/או בתהליכים נילווים
  • מיפוי מערכות התקציב הרלוונטיות ליישום בשוק והתאמתם לתכולה הנדרשת בחברה
  • איפיון המשאבים הנדרשים (פנימיים וחיצונים) לפרוייקט ולתפעול השוטף, לוחות זמנים והשלבים להמשך (באלטרנטיבות שונות)

האתגרים העיקריים הטמונים בתהליך גיבוש סקר הישימות נובעים מהצורך להפיק מענה אובייקטיבי מבחינת עלות/תועלת לצרכים התפעוליים בחברה . מענה הכולל התייחסות ממוקדת לנושאים שונים, כגון:

  • איפיון והגדרה של דרישות המשתמשים השונים ממערכת התקציב, הן במחלקה הכלכלית והן של המנהלים, העתידית והמשמעויות הנגזרות מכך:
  • תקציב, תחזית שוטפת ובקרה של הכנסות והוצאות ישירות שוליות
  • תמיכה בתכנון התקציבי התפעולי, תחזיות ובקרה של היחידות השונות:
  • תקציב השכר (כולל עובדים זמניים)
  • תקציב ההוצאות השוטפות ברמת הפירוט הנדרשת
  • תקציב השקעות
  • יכולת שילוב תקציב מזומנים ותקציב מאזני
  • תקציב פרוייקטים
  • תמיכה בביצוע תכנון ובקרה לפי מגזרים (קווי מוצרים וסוגי לקוחות) ויחידה אירגונית, כולל הכנסות והוצאות ישירות
  • איפיון הסביבה המיחשובית וממשקים ומערכות לווין למערכת התכנון והתקצוב
  • גיבוש שלבי היישום המומלצים
  • הגדרת תכולת היישום ואבני הדרך הנדרשים
  • מיפוי מערכות התקציב הרלוונטיות, העוצמות והחולשות של כל מערכת
  • ביצוע הערכת תקציבית לכלל תהליך היישום

סקר הישימות יאפשר לקבל החלטת לגבי המשך תהליך הפרוייקט , היקפו ותכולתו.

בנוסף, במידה ויוחלט על התקדמות בתהליך בחירת מערכת התקציב, הסקר, בצירוף הגדרת דרישות מפורטות במסגרת מסמך דרישות מהספקים ( RFP), יבטיח יישום בתכולה מלאה, בלוח זמנים ממוקד ומהיר ובמחיר קבוע.

חברת או איי סי טכנולוגיות (OIC טכנולוגיות ) מתמחה בביצוע סקרי יישימות ומסמכי דרישות RFP של מערכות תקציב כגוף מקצועי אובייקטיבי.

החברה מכירה היטב את מערכות התקציב בשוק את היתרונות והחסרונות של כל מערכת ואת המשמעויות התקציביות של יישום כל מערכת.

------------------------------
הבלוג המלא
לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל
costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום רביעי, 12 באוגוסט 2009

תמחיר ותקציב במיקור חוץ- האם זה אפשרי?



לאחרונה, הטרנד הנוכחי בעולם ה-CFO היא הוצאת שירותים למיקור חוץ .

חברות רבות הוציאו את שירותים כמו חישוב שכר, עדכון שכר, והפקת דוחות, הגנות מטבע וניהול סיכונים לגורמים חיצונים.

אין ספק כי יתרונותיו הבולטים של מיקור חוץ גורמים לחברות רבות להעביר מגוון פעילויות לכיוון זה. הוא מהווה חיסכון בזמן, התייעלות לחברה ומקום לידע מקצועי איכותי ומדויק עבור כל נושא בנפרד. החברות המספקות שירותי מיקור חוץ, מתמחות בנושא ומסירות את הצורך של מערך הכספים בחברה להתמחות בתחומים נוספים על אלו שקיימים בו.

האם ניתן להוציא שירותים כמו תקציב או תמחיר גם למיקור חוץ?

אחת הבעיות המרכזית של מחלקות הכספים באירגונים היא העומס הרב ש"נוחת" על המחלקה דווקא בתקופה הכי לא נוחה (לדוגמא לקראת סוף השנה).

נשאלת השאלה –האם כדאי לגייס כ"א מקצועי נוסף כדי להתמודד עם העומס הזה (כאשר ב"שוטף" אין היקפי עבודה המצדיקים גידול כזה בכ"א)?

מה האלטרטיבות שעומדות מול עסקים קטנים או בינוניים שמעוניינים לבצע תמחיר של השירותים שלהם? או תכנון תקציבי?

חברת או איי סי מספקת שירותי מיקור חוץ גם לשירותי תקציב וגם לשירותי תמחיר. השירות מאפשר שילוב כ"א מקצועי המתמחה בתחום התקציב והתמחיר. ומאפשר לקבל:

v עלות נמוכה יותר מעלות גיוס, הכשרה והעסקה של עובד מקצועי

v עובדים מקצועיים המתמחים בתחום התקציב והתמחיר

v מטרייה מקצועיית של צוות היועצים המומחים של חברת או אי סי , המתמחה בתחום התקציב, התמחיר, רווחיות ובקרה הניהולית.

v גיוס כ"א מקצועי באופן זמני לצורך התמודדות עם עומסים נקודתיים בעבודה

v גיוס כ"א מקצועי במשרה חלקית (פיתרון גם לחברות קטנות, בינוניות)


לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-

Costing.israel@gmail.com



——————–-----------------------------------------------------------

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל
costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום שלישי, 4 באוגוסט 2009

תמחיר ורווחיות החברות הסולריות והקשר לניצול הקיבולת הייצורית

אתמול פורסם מאמר קצר בגלובס, הסוקר את הקשר בין תמחיר עלות הייצור של פאנל סולרי(מודול) ורווחיות חברות סולריות כמו LDK.
הבעיה העיקרית של החברות הנ"ל בתקופה זו, היא ניצול הקיבולת הייצורית שלהם: חברת LDK לדוגמא, בנתה בתקופה הגאות מפעל ענק לייצור פוליסליקון. כעת, עם ירידת הביקושים, ברור כי אין פעילות במפעל בקיבולת ייצור מלאה.

מצד שני, עלויות כבדות כמו פחת, עלויות שטח, תחזוקת ציוד וכדומה ממשיכות להצטבר. מצד שלישי מחירי השוק של המוצרים נמצאים בצניחה בשל הביקוש העולמי.

נושא זה של קיבולת לא מנוצלת הוא קריטי לתמחור ולייחוס למוצרים לצורך קבלת תמונת רווחיות כלכלית אמיתית (בעיקר במפעלים בהקמה).

חשוב להדגיש כי קיימת שיטה ספציפית לתמחיר הקיבולת הלא מנוצלת וייחוס עלויות אלו למוצרים המיוצרים.

למרות כל זאת, סביר להניח כי בשעת ההתאששות הכלכלית חברת LDK תוביל את התעשייה הסולרית, תנצל את יתרון הגודל ותהיה מסוגלת להתמודד עם הביקושים הגואים בתעשיה הנ"ל.

קישור למאמר המלא:

——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

יום חמישי, 30 ביולי 2009

תקציבי המחשוב של הבנקים: בין השקעות עתק לקיצוצי ענק


מאמר מעניין שפורסם היום בגלובס:

תקציבי המחשוב של הבנקים: בין השקעות עתק לקיצוצי ענק

בנק הפועלים הולך בעקבות דיסקונט ושוקל רכישת מערכת ליבה בנקאית בעשרות מיליוני דולרים ■ בנק לאומי מתרכז בחיסכון, וקיצץ 300 מיליון שקל מתקציב המחשוב ■ תוכניות ההשקעה הגדולות של הבנקים אמנם נדחו ל-2010 ואילך, אבל את הניצנים כבר מרגישים בתעשייה



הקשיים של הבנקים הישראליים בשנה האחרונה לא הקפיאו לגמרי את המחשבות על העתיד, והם ממשיכים להשקיע בתשתיות המחשוב. כך, לאחר תקופה ארוכה של התלבטויות, החליטו ראשי המחשוב בבנק הפועלים





לקדם את שדרוג חלק מהמערכות המרכזיות בתחום הבנקאות.

ל"גלובס" נודע כי לפני כשבועיים פרסם הבנק מכרז במסגרתו יקבל הצעות מספקי תוכנה, במטרה לקבל יותר מידע לגבי תוכנות ליבה מתוצרתן. מחיר בסיסי של מערכת שכזו יכול לנוע בין 50-100 מיליון דולר.

ההחלטה אם וכיצד לשדרג את מערכות הליבה הבנקאיות, נמצאת במקום גבוה בסדרי העדיפויות של הבנקים. במערכות אלה משולבים מנועי תוכנה (ה"ספר הראשי") שאחראים על ניהול הטרנזאקציות הבנקאיות, ועליהם משולבים מודולים ליישומים בנקאיים ספציפיים - כגון בתחום הפיקדונות או ההלוואות.

הצורך ברכישה או בפיתוח של מערכת מסוג זה מקבל משנה חשיבות כאשר בוחנים את המערכות הוותיקות שקיימות עדיין במרבית הבנקים. הצרכים של המערכת הבנקאית השתנו מהקצה אל הקצה בעשור האחרון, המערכות הוותיקות כבר לא מספיקות.

בנק הפועלים, כך נודע ל"גלובס", בחן בשנים האחרונות את המערכות שמציעה SAP לתחום הבנקאות וכן מערכת של אורקל ומערכות נוספות. עם זאת, גם כעת, בבנק אין החלטה חד-משמעית לפנות בהכרח לכיוון של רכישת מערכת חיצונית, ומתי לצאת עם הפרויקט. המכרז שפורסם, אם כך, מיועד לספק לבנק את מרב המידע שיסייע לקבלת החלטה ובשוק ה-IT מעריכים כי בסופו של דבר אכן תירכש תוכנה מחברה חיצונית.

בבנק הפועלים מכחישים כי הבנק פרסם מכרז שכזה.



סחרחורת של הוצאות

בנק דיסקונט הוא הבנק הישראלי הבולט בו התבצעה החלפה של מערכת ליבה, תחת פרויקט "אופק". המערכת שיושמה היא אלטמירה של אקסנצ'ר, הפרויקט נמתח על פני 6 שנים והעלות שלו הייתה 220 מיליון דולר - הרבה מעבר להערכות הראשוניות.

לקח חשוב מההתנהלות בדיסקונט הוא שבפרויקטים כאלה, מחיר התחלתי של מערכת ליבה יכול להגיע לכמה עשרות מיליוני דולרים, אולם היישום המורכב עלול לגרור את הבנק לסחרחורת של הוצאות, שתביא להשקעה גבוהה בהרבה ותיצור גם לא מעט משקעים פוליטיים.

בנק שפעל בטקטיקה אחרת הוא בנק לאומי, שבמסגרת פרויקט "חרמש" ביצע שדרוג עצמי של תשתיות המחשוב בעלות הגבוהה מ-100 מיליון דולר, וכעת יצטרך לשלם הרבה יותר שכן יידרש לרכוש חלק גדול מיישומי התוכנה בעלות משמעותית.

לא רק הפועלים בוחן את דרכו. בבנקים הגדולים מתבצעים או נבחנים בכל רגע נתון בשנים האחרונות פרויקטים דומים. הבינלאומי, למשל, החליט לבצע פרויקט שכזה באופן איטי וליישם בכל פעם מודול נפרד.

בנק מזרחי-טפחות, על-פי הערכות, יקבל גם הוא החלטה להיכנס לפרויקט שדרוג באמצעות רכישת תוכנת מדף. במקביל, גם בבנקים למשכנתאות מנסים לבצע את השדרוגים הנחוצים - וכך לאומי למשכנתאות יצא לאחרונה במכרז לרכישת יישום לתחום המשכנתאות שמוערך בכ-10 מיליון דולר. מלאומי משכנתאות אישרו כי המכרז הוא חלק מתוכנית העבודה של הבנק.


קיצוצים של 700-800 מיליון שקל

לכל מטבע יש שני צדדים. המהלכים שמבצעים הבנקים עם מבט קדימה הם החלק החיובי מתוך ההתנהלות התקציבית של השנה האחרונה, אך הם הגיעו למעמד הזה לאחר שנה רוויית קיצוצים לאורך כל מנגנוני התפעול והמחשוב בבנקים הגדולים.

מהלכי הקיצוצים החלו בינואר, אז גילו מספר גדול של ספקיות שירותים בתחומי המחשוב, כי התעריף לפיו פעלו עד כה עם הבנק צפוי להצטמצם בכ-7%-9% בעקבות המשבר הכלכלי.

ועדיין, יש בו כסף גדול. שוק שירותי המחשוב, כך מעריכה חברת המחקר IDC, יסתכם בכ-1.9 מיליארד דולר ב-2009, ירידה של כ-3% לעומת השנה שעברה. שוק ה-IT הישראלי כולו, שכולל גם את המחשבים עצמם, חומרה, תוכנה ותשתיות תקשורת, יהיה כ-5 מיליארד דולר.

מתוך סכום זה, המגזר הפיננסי, שכולל בנקים, ביטוח ושירותים פיננסיים אחרים, הניב הוצאות של כ-520 מיליון דולר בשנה שעברה בתחום שירותי ה-IT. חלק נכבד מהקיצוצים התרכז בצד השירותים וכלל הורדת תעריפים, צמצום בשכר ובמספר המועסקים, לצד הקפאת תוכניות השקעה, רכישת תוכנות, ודחיית תוכניות פיתוח.

ההערכות הן, כי בחישוב התקציבים של חמשת הבנקים הגדולים, יקוצצו מהם במצטבר 700-800 מיליון שקל במהלך השנה הקרובה, מה שיבוא לידי ביטוי גם בהפסקת העסקתם של מאות עובדים, רובם מחברות שירותי ה-IT.

מכרז למרות הקיצוצים

הבנק הבולט בהקשר הקיצוצים הוא לאומי. הבנק החליט בסוף 2008 על צמצום של כ-30% מתקציב המחשוב השנתי שלו, כלומר כ-300 מיליון שקל, במסגרתם הוריד את תקציב השירותים בשיעור של 6%-7%


למאמר המלא

——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר