ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, הזהיר אתמול את מחזיקי המניות של החברה שה -E-book reader (קורא הספר האלקטרוני) של החברה-הקינדל, אינו מייצר עדיין תזרים מזומנים חיובי אלא נמצא בשלב ההשקעה (investment mode” ).



יתרה מזאת, ג'ף בזוס, טוען כי יקח לקינדל בין 5-7 שנים לעבור לרווחיות כלומר רק באיזור 2012 במקרה הטוב יתרום המוצר באופן חיובי לרווחיות החברה. (המוצר הושק ב-2007).

הערכת המנכ"ל התבססה על תמחיר מוצר מלא הצובר את כלל העלויות לאורך מחזור חיי המוצר -על בסיס מצטבר כולל עלויות הפיתוח, ייצור, שיווק, מכירה, תמיכה והפצה כשהתפיסה הניהולית היא שכל כל מוצר צריך לכסות את כלל העלויות שהושקעו בו לאורך כל חייו .


יתרונות התפיסה :
-שיקוף המציאות הכלכלית באמזון- תמחור תמחיר מוצר מלא הצובר את עלויות הפיתוח, ייצור, שיווק ועלויות אחרות
-שימוש במערכת התמחיר ככלי ניהולי למדידה ובקרה של העלות הכוללת של מחזור חיי המוצר
-העמסה ישירה של עלויות המוצרים בפיתוח על המוצרים המוצרים המפותחים בפעל (אין סבסוד צולב של העמסת עלות הפיתוח על כלל המוצרים באמזון)



חסרונות התפיסה:
-פגיעה ברווחיות המוצרים החדשים (כמו הקינדל)
- יש להחליט מאיזה שנה יתחיל יישום המנגנון המצטבר

קיימות שיטות תמחיריות נוספות המאפשרות למזער את הפגיעה במוצרים חדשים באמצעות יישום של מנגנונים מתקדמים לפריסת של עלויות הפיתוח. היתרון העיקרי-התפיסה תואמת לתפיסת ההשקעות בחברה: כמו כל השקעה גם את עלויות הפיתוח יש לפרוס על מספר שנים, אולם יישום של מנגנון כזה לא פשוט כלל.

הצהרה מיקדה את הדיון בשאלת תמחיר הקינדל.חברת I-SUPPLY מעריכה כי העלויות הישירות של הקינדל נעות באיזור ה-185$ ליחידה. הערכה זו חלקית וכוללת רק את העלויות הישירות של המוצר ללא לדוגמא עלויות הפיתוח , השיווק והפצה של המוצר.

חשוב לזכור כי מחיר המכירה של המוצר נע סביב ה-300$ ולכן סביר כי אמזון מתכננת להרוויח בעיקר ממכירה ספרים ומוצרים נלווים דרך אפיק זה ולאו דווקא ממכירת מכשירי קינדל(מודל סיבסוד המכשירים של חברות הסלולר).

——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

התמחיר (החסר) של הבלקברי

אתמול פורסם מאמר בנוגע לתמחיר עלויות הייצור הישירות (עלות הרכיבים+עלות העבודה הייצורית הישירה) של הטלפון הנייד- הבלקברי החדש (STORM).
האם אלו העלויות המלאות של המוצר?
האם אין לקחת בחשבון את העלויות האחרות בחברה?
האם כמוצר אסטרטגי של RIM ה- STORM צריך ליהיות מסובסד?
ובכן, תמחיר המוצר המוצג במאמר חלקי ביותר, אין ייחוס למוצר של עלויות הפיתוח, השיווק, שרשרת האספקה ועוד עלויות מטה.

על בסיס ביצוע תמחיר בחברות אלקטרוניקה דומות אפשר להעריך כי מדידה מלאה של העלויות המושקעות ב-RIM במוצר החדש הייתה "מקפיצה" את העלות בשיעור משמעותי (בין 35-45%).

מדידה וייחוס של מלוא העלויות על בסיס שיטת תמחיר מבוסס פעילויות (ABC) ,הייתה מאפשרת ל-RIM להבין מה תמחיר המוצר לאורך כל חייו מהפיתוח דרך הייצור ועד לשיווק וההפצה ומה נקודת האיזון למעבר לרווחיות.
בכל מקרה, מעניין לגלות שכתוצאה מסיבסוד של חברות הסלולר והתחרות הקשה על כל לקוח, מחיר המכירה לעיתים נמוך אפילו מעלויות הייצור (מעניין מה מחיר המכירה לחברות הסלולר)

קישור למאמר המלא:

http://www.isuppli.com/MarketWatchDetail.aspx?ID=326

.

מה זה תמחיר? מה זה המחרה? מה הקשר בין תמחיר להמחרה?

תמחיר ( Costing)- שיטה ניהולית, המסייעת לחברה/עסק/אירגון לדעת את עלות מוצריה בשלב הראשון, ואת רווחיות מוצריה ולקוחותיה בשלב השני.
התמחיר משקלל את כלל העלויות החברה:
· עלויות ישירות- עלויות הקשורות באופן ישיר לייצור המוצר/השירות המתומחר
v לדוגמא במפעל יצרני: עלות החומר או עלות העבודה הייצורית הישירה
· עלויות עקיפות- עלויות תמיכה בייצור, או עלויות מטה
v לדוגמא: עלויות הרכש או עלויות השיווק
המערכת תמחירית חייבת להתבסס על המציאות התפעולית באירגון.

המחרה(Pricing ) – היא השיטה בה נקבע את מחיר המוצר , ההמחרה מתבססת בד"כ על מחיר המוצר או השירות בשוק. ברור כי בהעדר תחרות נשאף למכור את המוצר במקסימום מחיר.

הקשר בין תמחיר להמחרה-מערך המחרה יעיל, אפקטיבי ורווחי יתבסס על קווים אדומים ברורים שיוצגו ע"י מערכת התמחיר. חשוב כי מערכת התמחיר תבסס על שיטה המשקפת ככל הניתן את העלויות בפעל.
בכל מקרה, לא נרצה למכור את המוצר שלנו/השירות שלנו מתחת לעלות התמחירית שלנו .
ביצוע המחרה על פי כללי אצבע ללא מערך תמחירי מובנה מקבילה לנהיגה בכביש מהיר עם כיסוי עיניים.
——————–

התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות