בהמשך למאמר שפורסם כאן בעבר, מחקר חדש מראה שאף חברת סלולר ששיווקה את האייפון בעולם לא הגדילה את רווחיה או את נתח השוק שלה, ובמקרים מסוימים הללו אף נפגעו(מתוך כלכליסט):

מחקר: האייפון לא משתלם לחברות הסלולר

מחקר חדש מראה שאף חברת סלולר ששיווקה את האייפון בעולם לא הגדילה את רווחיה או את נתח השוק שלה, ובמקרים מסוימים הללו אף נפגעו

יוסי גורביץ 18.08.09, 10:36האייפון, הסמארטפון הנחשק של אפל, מכניס רווחים גדולים לחברה המייצרת אותו – אך לא לחברות הסלולר המשווקות אותו. אלו ממצאי המחקר של חברת חקר השוק הסלולרי Strand Consult, שפורסם אמש (ב') בקופנהאגן, על פי דיווח סוכנות הידיעות רויטרס. אפל מכרה ברבעון השני של 2009 5.2 מיליון מכשירי אייפון, אך מהדו"ח עולה שאף לא חברת סלולר אחת הגדילה את רווחיה כתוצאה משיווקו, ובמקרים מסוימים משווקות האייפון אף דיווחו על הפסדים ועל אובדן נתח שוק כתוצאה ממכירת האייפון. מקרה הבולט ביותר הוא של AT&T, המשווקת הבלעדית בינתיים של האייפון בארה"ב. החברה דיווחה השנה כי הוצאותיה על שיווק האייפון החדש יהיו דומות לאלה שהוציאה על הדגם הקודם של המכשיר, ב-2008 – ובאותה השנה שיווק האייפון גרם לצמצום משמעותי ברווחי AT&T. גם במהלך הרבעון השני של השנה ירדו רווחי AT&T, ועל פי החברה - עיקר הצמצום נבע מסבסוד שהעניקה ללקוחותיה. גם חברת הסלולר SingTel, חברת הסלולר הגדולה בדרום מזרח אסיה, דיווחה שהאייפון פגע בשולי הרווח שלה בשיעור של 3%-4%. TeliaSonara, חברת הטלפוניה המובילה בסקנדינביה, השיקה את האייפון תוך השקעה גדולה בפרסום לפני שנתיים – וגילתה שנתח השוק שלה לא גדל ושההכנסות שלה מכל משתמש ירדו לחצי בהשוואה לחברה סקנדינבית אחרת, Sonofon, שלא שיווקה את האייפון. החברות משקיעות כסף רב בסבסוד האייפון מתוך תקווה להגדיל בעתיד את הכנסותיהן מהגדלת הוצאות התקשורת של משתמשי האייפון. אלא שאפל שינתה את מדיניות הבלעדיות שלה, וכעת היא מוכרת את המכשיר לכמה מפעילים באותו שוק במקביל. התוצאה היא שיכולתן של חברות הסלולר להגדיל את רווחיהן מצטמצמת באופן ניכר. כמה חברות סלולר, מדווחת סטראנד, כבר החלו לשווק סמארטפונים אחרים, מתקדמים יותר – המודל החדש של האייפון דומה מאד לזה שהושק ב-2007 - וחברות סלולר קטנות מדווחות על הצלחה במשיכת משתמשי אייפון של חברות אחרות לסמארטפונים שלהן. האייפון צפוי להיות מושק בישראל באוקטובר 2009, על ידי שלוש חברות הסלולר הגדולות במקביל, וגם הן יסבסדו את המכשיר בהיקף של מאות דולרים ללקוח. למאמר

——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

איך לבחור מערכת תקציב לחברה?

תהליך תכנון התקציב והבקרה בחברה, משמש ככלי מרכזי למימוש האסטרטגיה העסקית-תפעולית של החברה.

כיום מרבית החברות מבצעת את תהליך תכנון התקציב והבקרה באמצעות גיליונות אלקטרונים (אקסל), כתוצאה מכך:

• תהליך תכנון תקציב מחייב השקעת זמן בתהליכים טכניים, הנלווים לתפעול גיליונות אלקטרוניים. תהליכים המצמצמים את אפשרות המיקוד בתהליכי התכנון והבקרה עצמם בלוח זמנים קצר
• כל שינוי בתהליך התכנון או ביעדים גורר עבודה חוזרת מול הלקוחות
• לא קיימים כלים אוטומטיים לניהול גרסאות, העברה מתכנון לגרסת תקציב וכו'
• חסרים כלים מובנים לתמיכה בשליפת ידע ניהולי לצורכים ניהולים, משתמשים ובקרה:
• יכולת לניתוח והפקת דוחות וחתכים להנהלה בזמן אמת
• אפשרות לבקרת On Line ודיווח למשתמשים השונים
• התרעות על חריגה מיעדים
• מערך ההקצאות ידני ואיננו בהכרח מפורט ברמה הניהולית הנדרשת

בעבר סקרנו בהרחבה את המשמעות של יישום תקציב המבוסס על אקסל.

בתקופה האחרונה, חברות רבות מעוניינת לבחון את האפשרות לייעול התהליך התקציבי, פישוט תהליכי העבודה הנלווים, שיפור מנגנוני ההקצאה של ההכנסות וההוצאות למגזרים השונים, שיפור תהליכי הממשק עם מערכות משלימות ושיפור ממשק המשתמש. זאת, על בסיס יישום תהליך התכנון והבקרה בכלי מובנה - מערכת תקציב ובקרה ייעודית.

לצורך כך, יש לבצע בשלב הראשון תהליך של סקר ישימות לבחירה ויישום מערכת תקציב ובקרה חדשה בחברה, הכולל:

• סקירת הצרכים של הכנת התקציב והבקרה התקציבית בחברה ומיפוי ממשקים העיקרים.
• בחינת החוסרים, עקרי הבעיות והאתגרים בתהליך הנוכחי
• בחינת האפשרויות לשיפור במערכת חדשה ו/או בתהליכים נילווים
• מיפוי מערכות התקציב הרלוונטיות ליישום בשוק והתאמתם לתכולה הנדרשת בחברה
• איפיון המשאבים הנדרשים (פנימיים וחיצונים) לפרוייקט ולתפעול השוטף, לוחות זמנים והשלבים להמשך (באלטרנטיבות שונות)

האתגרים העיקריים הטמונים בתהליך גיבוש סקר הישימות נובעים מהצורך להפיק מענה אובייקטיבי מבחינת עלות/תועלת לצרכים התפעוליים בחברה . מענה הכולל התייחסות ממוקדת לנושאים שונים, כגון:

• איפיון והגדרה של דרישות המשתמשים השונים ממערכת התקציב, הן במחלקה הכלכלית והן של המנהלים, העתידית והמשמעויות הנגזרות מכך:
• תקציב, תחזית שוטפת ובקרה של הכנסות והוצאות ישירות שוליות
• תמיכה בתכנון התקציבי התפעולי, תחזיות ובקרה של היחידות השונות:
• תקציב השכר (כולל עובדים זמניים)
• תקציב ההוצאות השוטפות ברמת הפירוט הנדרשת
• תקציב השקעות
• יכולת שילוב תקציב מזומנים ותקציב מאזני
• תקציב פרוייקטים
• תמיכה בביצוע תכנון ובקרה לפי מגזרים (קווי מוצרים וסוגי לקוחות) ויחידה אירגונית, כולל הכנסות והוצאות ישירות
• איפיון הסביבה המיחשובית וממשקים ומערכות לווין למערכת התכנון והתקצוב
• גיבוש שלבי היישום המומלצים
• הגדרת תכולת היישום ואבני הדרך הנדרשים
• מיפוי מערכות התקציב הרלוונטיות, העוצמות והחולשות של כל מערכת
• ביצוע הערכת תקציבית לכלל תהליך היישום

סקר הישימות יאפשר לקבל החלטת לגבי המשך תהליך הפרוייקט , היקפו ותכולתו.

בנוסף, במידה ויוחלט על התקדמות בתהליך בחירת מערכת התקציב, הסקר, בצירוף הגדרת דרישות מפורטות במסגרת מסמך דרישות מהספקים ( RFP), יבטיח יישום בתכולה מלאה, בלוח זמנים ממוקד ומהיר ובמחיר קבוע.

חברת או איי סי טכנולוגיות (OIC טכנולוגיות ) מתמחה בביצוע סקרי יישימות ומסמכי דרישות RFP של מערכות תקציב כגוף מקצועי אובייקטיבי.

החברה מכירה היטב את מערכות התקציב בשוק את היתרונות והחסרונות של כל מערכת ואת המשמעויות התקציביות של יישום כל מערכת.

------------------------------
הבלוג המלא
לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

תמחיר ותקציב במיקור חוץ- האם זה אפשרי?

לאחרונה, הטרנד הנוכחי בעולם ה-CFO היא הוצאת שירותים למיקור חוץ .

חברות רבות הוציאו את שירותים כמו חישוב שכר, עדכון שכר, והפקת דוחות, הגנות מטבע וניהול סיכונים לגורמים חיצונים.

אין ספק כי יתרונותיו הבולטים של מיקור חוץ גורמים לחברות רבות להעביר מגוון פעילויות לכיוון זה. הוא מהווה חיסכון בזמן, התייעלות לחברה ומקום לידע מקצועי איכותי ומדויק עבור כל נושא בנפרד. החברות המספקות שירותי מיקור חוץ, מתמחות בנושא ומסירות את הצורך של מערך הכספים בחברה להתמחות בתחומים נוספים על אלו שקיימים בו.

האם ניתן להוציא שירותים כמו תקציב או תמחיר גם למיקור חוץ?

אחת הבעיות המרכזית של מחלקות הכספים באירגונים היא העומס הרב ש"נוחת" על המחלקה דווקא בתקופה הכי לא נוחה (לדוגמא לקראת סוף השנה).

נשאלת השאלה –האם כדאי לגייס כ"א מקצועי נוסף כדי להתמודד עם העומס הזה (כאשר ב"שוטף" אין היקפי עבודה המצדיקים גידול כזה בכ"א)?

מה האלטרטיבות שעומדות מול עסקים קטנים או בינוניים שמעוניינים לבצע תמחיר של השירותים שלהם? או תכנון תקציבי?

חברת או איי סי מספקת שירותי מיקור חוץ גם לשירותי תקציב וגם לשירותי תמחיר. השירות מאפשר שילוב כ"א מקצועי המתמחה בתחום התקציב והתמחיר. ומאפשר לקבל:

v עלות נמוכה יותר מעלות גיוס, הכשרה והעסקה של עובד מקצועי

v עובדים מקצועיים המתמחים בתחום התקציב והתמחיר

v מטרייה מקצועיית של צוות היועצים המומחים של חברת או אי סי , המתמחה בתחום התקציב, התמחיר, רווחיות ובקרה הניהולית.

v גיוס כ"א מקצועי באופן זמני לצורך התמודדות עם עומסים נקודתיים בעבודה

v גיוס כ"א מקצועי במשרה חלקית (פיתרון גם לחברות קטנות, בינוניות)

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-

Costing.israel@gmail.com

——————–-----------------------------------------------------------

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר

תמחיר ורווחיות החברות הסולריות והקשר לניצול הקיבולת הייצורית

אתמול פורסם מאמר קצר בגלובס, הסוקר את הקשר בין תמחיר עלות הייצור של פאנל סולרי(מודול) ורווחיות חברות סולריות כמו LDK.

הבעיה העיקרית של החברות הנ"ל בתקופה זו, היא ניצול הקיבולת הייצורית שלהם: חברת LDK לדוגמא, בנתה בתקופה הגאות מפעל ענק לייצור פוליסליקון. כעת, עם ירידת הביקושים, ברור כי אין פעילות במפעל בקיבולת ייצור מלאה.

מצד שני, עלויות כבדות כמו פחת, עלויות שטח, תחזוקת ציוד וכדומה ממשיכות להצטבר. מצד שלישי מחירי השוק של המוצרים נמצאים בצניחה בשל הביקוש העולמי.

נושא זה של קיבולת לא מנוצלת הוא קריטי לתמחור ולייחוס למוצרים לצורך קבלת תמונת רווחיות כלכלית אמיתית (בעיקר במפעלים בהקמה).

חשוב להדגיש כי קיימת שיטה ספציפית לתמחיר הקיבולת הלא מנוצלת וייחוס עלויות אלו למוצרים המיוצרים.

למרות כל זאת, סביר להניח כי בשעת ההתאששות הכלכלית חברת LDK תוביל את התעשייה הסולרית, תנצל את יתרון הגודל ותהיה מסוגלת להתמודד עם הביקושים הגואים בתעשיה הנ"ל.

קישור למאמר המלא:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000486175&fid=3636

——————–

לסיוע בגיבוש פתרונות תמחיר ותקציב ניתן לפנות ל costing.israel@gmail.com
התכנים ו/או המידע בבלוג זה אינם משמשים בשום אופן לצורך יעוץ מקצועי ואינם באים כתחליף ליעוץ מקצועי.התכנים ו/או המידע בבלוג הינם כלליים וחלקיים בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות
כל הזכויות שמורות לירון גולגר